משרדנו ייצג בהצלחה מרובה אשה שקשרה את גורלה עם אדם עמו חיה משך שנים, במהלכם הובאו
על ידם לעולם שני ילדים בהליך פונדקאות חו"ל שיזם בן זוגה, כאשר בפועל נרשמו ילדיהם כילדיו
מבלי שניתנה גושפנקא לכך שהאשה שימשה מיום לידתם של הקטינים אימם לכל דבר ועניין.
הילדים ראו ורואים בה את אימם, מכנים אותה "אמא" וזוכים לאם חמה ואוהבת הדואגת לכל
צורכיהם.
בני הזוג נפרדו, והאב לקח עמו את הילדים, תוך שכפר בכך שהאשה משמשת כאימם וסירב לאפשר
לה לראותם.
תביעה למתן צו הורות פסיקתי שבה ייצגנו את האשה התבררה בביהמ"ש לענייני משפחה ובפסק
הדין שניתן נקבע שהאשה הנה אימם לכל דבר ועניין.
צו הורות פסיקתי הנו החלטה שיפוטית בה בית המשפט מכיר למעשה בכך שאדם הנו הורהו של קטין, למרות שהוא אינו ההורה הביולוגי שלו, וזאת בשל הזיקה שיש לו להורה הביולוגי. כך למשל, כאשר מדובר בבני זוג חד מיני או כאשר קיימת מניעה ביולוגית להבאת ילד לעולם, ולתוך התא
הזוגי נולד ילד (כגון בהליך פונדקאות), בתי המשפט הכירו במעמדו של בן הזוג האחר אשר מגדל
את הילד יחד עם ההורה הביולוגי לכך שהוא הורה לכל דבר ועניין, שווה זכויות וחובות.
צו הורות פסיקתי נוצר למעשה בפסיקת בתי המשפט ולא באמצעות חוק, אשר למרבה הצער טרם
הסדיר זאת, וזאת במטרה לתת מענה לזוגות רבים שנתקלו בקושי בשל סכסוך במהלכו מבקש
ההורה הביולוגי לשלול את זכותו של ההורה האחר.
מתן ההכרה להורה האחר הנו למעשה הכרה בכך שהורות פסיכולוגית אינה פחותה מזו הביולוגית,
והיא מהווה תשובה לצורך שנוצר בשל נסיבות החיים המודרניים בהם קיימים דפוסים חדשים של
משפחות וזוגיות.
המלצתנו היא שכאשר מתקיים תא זוגי אליו מובא ילד משותף לעולם בהליכי פונדקאות, להסדיר
מבעוד מועד את מעמדו של ההורה הנוסף כדי למנוע תקלות ומחלוקות מיותרות
