דיני משפחה

צו הורות פסיקתי הנו החלטה שיפוטית בה בית המשפט מכיר למעשה בכך שאדם הנו הורהו של קטין, למרות שהוא אינו ההורה הביולוגי שלו, וזאת בשל

בעת פרידה של הורים, יש לקבוע את הסדרי המשמורת והשהות של הילדים עם כל אחד מהם. כיום, קיימת מגמה פסיקתית לעבר משמורת משותפת, במטרה לאפשר

עם פרידת בני זוג, יש לחלק את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין בהתאם לחוק יחסי ממון, בהתאם לחזקת השיתוף או בהתאם להסכם ממון (ככל ונחתם בין

על כל הורה החובה לכלכל את ילדיו. סכום המזונות שייקבע משקף את הכנסותיו של ההורה, חלקות זמני השהות עמו וכן את צרכי הילד. עם השנים

מזונות אישה נועדו להבטיח רמת חיים בסיסית לאישה עד למתן גט, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה במהלך הנישואין. חישוב המזונות מתבצע תוך בחינת יכולות הבעל,

מזונות משקמים נועדו להעניק תמיכה כלכלית זמנית לאחד מבני הזוג, בדרך כלל לאישה, לאחר פירוד — כדי לאפשר תקופת הסתגלות עד להשתלבות עצמאית בשוק העבודה.

צוואה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח חלוקת רכוש בהתאם לרצון המצווה ולמנוע סכסוכים משפחתיים עתידיים. ללא צוואה, העיזבון יחולק לפי חוק הירושה, שלא תמיד ישקף

לעיתים, יורשים מבקשים לערער על תוקפה של צוואה בטענות שונות כגון השפעה בלתי הוגנת, אי-כשירות משפטית של המנוח או פגמים בצוואה. הליך זה מחייב ידע

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם לקבוע מראש כיצד ינוהלו ענייניו במקרה שלא יוכל לקבל החלטות בעצמו בעתיד, מסיבות רפואיות או קוגניטיביות, לרבות דמנציה וכו'.