גיליתם שהורה הוריש את רוב רכושו לאח אחד? הופיעה צוואה חדשה שלא הכרתם? או שאתם חוששים שאדם קרוב השפיע על המנוח לשנות את רצונו? לא כל צוואה מעוררת מחלוקת ניתנת לפסילה, אבל במקרים מסוימים החוק מאפשר להתנגד לה.
פטירתו של אדם קרוב היא תקופה רגישה עבור בני המשפחה. לצד ההתמודדות עם האובדן, לעיתים מתגלות גם מחלוקות סביב הירושה.
דמיינו משפחה שבה שלושה אחים אשר היו משוכנעים שרכוש ההורים יחולק ביניהם לאחר פטירת ההורים, באופן שווה. לאחר פטירת האב מתגלה צוואה שלפיה כמעט כל הרכוש מועבר לאחד מהם.
שני האחים האחרים מופתעים. אולי הם אפילו מרגישים שנעשה להם עוול. אבל האם התחושה הזאת מספיקה כדי לבטל את הצוואה?
התשובה היא לא בהכרח.
החוק בישראל מעניק לאדם חופש רחב להחליט כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו. יחד עם זאת, הוא קובע תנאים שנועדו להבטיח שהצוואה אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי.
כאשר קיים חשש שהתנאים הללו לא התקיימו, ניתן לבחון הגשת התנגדות לצוואה.
מהי התנגדות לצוואה?
התנגדות לצוואה היא הליך משפטי שנועד למנוע מתן צו קיום לצוואה שלגביה נטען שקיימת עילה משפטית שלא לקיימה, כולה או חלקה.
כדי להבין את ההליך, חשוב להכיר תחילה את המושג צו קיום צוואה.
לאחר פטירת אדם שהותיר צוואה, מי שמבקש לפעול על פיה נדרש בדרך כלל להגיש בקשה לצו קיום צוואה. הצו מעניק לצוואה תוקף משפטי לצורך מימוש הוראותיה.
לאחר הגשת הבקשה מתפרסמת הודעה, המאפשרת למי שיש לו עניין בדבר להגיש התנגדות בתוך המועד שנקבע. כאשר מוגשת התנגדות כדין, ההליך מועבר בדרך כלל להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
חשוב להבחין בין שני מצבים: התנגדות המוגשת לפני שניתן צו קיום צוואה ובקשה לתיקון או לביטול צו שכבר ניתן. אלה הליכים שונים, ולכל אחד מהם תנאים משלו.
האם אפשר להתנגד לצוואה רק משום שהיא לא הוגנת?
זו אולי השאלה הנפוצה ביותר בתחום.
נניח שאם החליטה להוריש את הדירה שלה לבת אחת, בעוד ששני ילדיה האחרים יקבלו סכומי כסף קטנים בהרבה.
האם החלוקה הלא שוויונית היא עילה לפסילת הצוואה?
לא כשלעצמה.
חוק הירושה, התשכ"ה‑1965, מכיר בעיקרון של חופש הציווי. אדם רשאי, ככלל, לקבוע למי יועבר רכושו לאחר מותו, גם אם הבחירה אינה תואמת את ציפיות בני המשפחה.
לכן, טענות כמו "אני טיפלתי באבא יותר מאחי", "אמא תמיד אמרה שתחלק הכול שווה בשווה" או "זה פשוט לא צודק" אינן מספיקות בהכרח כדי להביא לפסילת צוואה. עם זאת, נסיבות כאלה עשויות להיות רלוונטיות אם הן משתלבות בראיות לעילה משפטית מוכרת.
השאלה המרכזית אינה אם החלוקה מוצאת חן בעיני היורשים, אלא אם הצוואה נערכה כדין ומשקפת את רצונו החופשי של המצווה.
באילו מקרים אפשר להתנגד לצוואה?
חוק הירושה מכיר במספר עילות שעשויות להצדיק התנגדות. אלה המרכזיות שבהן.
1. השפעה בלתי הוגנת על המצווה
השפעה בלתי הוגנת היא אחת העילות המוכרות והמורכבות בתחום התנגדויות לצוואות.

תארו לעצמכם אדם מבוגר שמצבו הבריאותי הידרדר, והוא הפך תלוי באחד מילדיו או אדם כלשהו אחר לצורך קניות, טיפול רפואי וניהול ענייניו.
בסמוך לפטירתו הוא עורך צוואה חדשה ומוריש לאותו ילד או לאותו אדם את מרבית רכושו.
האם מדובר בהשפעה בלתי הוגנת?
לא ניתן לקבוע זאת רק על סמך העובדות האלה.
עצם הקרבה בין הורה לילד, או העובדה שילד מסוים טיפל בהורה במסירות, אינן מוכיחות שהייתה השפעה פסולה.
בתי המשפט בוחנים את מכלול הנסיבות, ובין היתר עשויה להיות משמעות למידת העצמאות של המצווה, לתלות שלו באחרים, לקשריו עם אנשים נוספים ולנסיבות עריכת הצוואה.
ההבחנה החשובה היא בין השפעה טבעית, שיכולה להתקיים בכל מערכת יחסים משפחתית, לבין השפעה בלתי הוגנת שפגעה ברצונו החופשי של המצווה.
2. חוסר כשירות להבין את משמעות הצוואה
סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה.
במילים פשוטות, השאלה היא אם בעת עריכת הצוואה האדם היה מסוגל להבין את משמעות הפעולה שהוא מבצע?
חשוב להדגיש! גיל מבוגר, מחלה או ירידה מסוימת בתפקוד אינם מוכיחים כשלעצמם חוסר כשירות.
גם אדם מבוגר או חולה עשוי להיות כשיר לחלוטין לערוך צוואה.
הבדיקה מתמקדת במצבו במועד עריכת הצוואה, ולא רק במצבו הבריאותי חודשים או שנים לאחר מכן.
במקרים המתאימים עשויים להיבחן מסמכים רפואיים, עדויות של אנשים שהכירו את המצווה ולעיתים גם חוות דעת מקצועיות.
3. מעורבות פסולה של מי שנהנה מהצוואה
אחת השאלות החשובות היא מי היה מעורב בעריכת הצוואה.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע מגבלות ביחס להוראת צוואה המזכה אדם שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן ביחס לבן זוגו, בהתאם להוראות הסעיף.
לדוגמה, אם אחד הילדים בחר עבור ההורה עורך דין, ליווה אותו לפגישה ואף היה מעורב בקביעת תוכן הצוואה, יש צורך לבחון את אופי המעורבות ואת היקפה.
לא כל סיוע טכני או ליווי לפגישה מובילים בהכרח לפסילת הוראה בצוואה. אבל כאשר עולה חשש למעורבות מהותית בעריכתה מצד מי שזוכה על פיה, יש לבחון את הנסיבות בזהירות.
4. צוואה שנערכה בעקבות איום, תרמית או תחבולה
סעיף 30 לחוק הירושה מתייחס, בין היתר, לצוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.
לדוגמה, אם אדם חתם על צוואה לאחר שהופעלו עליו איומים משמעותיים, עשויה להתעורר שאלה לגבי תוקפה.
גם מצב שבו אדם הוטעה במכוון ביחס לעובדות מהותיות עשוי לעורר עילה משפטית, בהתאם לנסיבות ולהוראות החוק.
עם זאת, טענה מסוג זה מחייבת תשתית עובדתית מתאימה. לא די לומר שאחד מבני המשפחה "בטח הפעיל לחץ". יש צורך לבחון מה התרחש בפועל ומה ניתן להוכיח.
5. פגמים באופן עריכת הצוואה
חוק הירושה מכיר במספר צורות לעריכת צוואה, ובהן צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה בנסיבות המיוחדות הקבועות בחוק.
לכל צורה דרישות משלה.
כאשר מתגלה פגם בצוואה, חשוב לבדוק את סוג הפגם ואת משמעותו.
לא כל פגם טכני מביא בהכרח לבטלות הצוואה. סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר, בתנאים מסוימים, לקיים צוואה למרות פגם או חסר צורני, כאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בחוק.
לכן, גם כאשר נראה שהצוואה אינה ערוכה באופן מושלם, אין להסיק אוטומטית שהיא פסולה.
6. איך מוכיחים השפעה בלתי הוגנת?
במחלוקות סביב צוואות, השאלה אינה רק מה בני המשפחה חושבים שקרה, אלא אילו ראיות יכולות לתמוך בטענותיהם.
בפסיקה נקבעו מבחני עזר לבחינת השפעה בלתי הוגנת, ובהם מידת העצמאות של המצווה, תלותו בסיוע מאחרים, קשריו עם אנשים נוספים ונסיבות עריכת הצוואה. כך, למשל, עשויה להיות משמעות למצב שבו המצווה היה מבודד מבני משפחתו האחרים, תלוי באופן משמעותי באדם מסוים, ואותו אדם היה מעורב גם בנסיבות עריכת הצוואה. אבל כל אחד מהנתונים האלה צריך להיבחן בהקשרו, גם כאשר קיימת תלות, אין פירוש הדבר שכל החלטה של המצווה התקבלה בהשפעה בלתי הוגנת. הבדיקה המשפטית מחייבת בחינה של התמונה הכוללת.
7. נמצאה צוואה חדשה, האם היא מבטלת את הקודמת?
לעיתים בני המשפחה מכירים צוואה ישנה, ורק לאחר הפטירה מתגלה מסמך נוסף שנערך במועד מאוחר יותר.
במצב כזה צריך לבדוק תחילה אם המסמך החדש הוא צוואה תקפה. בנוסף, יש לבחון את היחס בינו לבין הצוואה הקודמת.
סעיף 36 לחוק הירושה עוסק בביטול צוואה, ובכלל זה במצבים שבהם צוואה מאוחרת מבטלת הוראות בצוואה קודמת, במפורש או במידה שהוראותיה סותרות אותה, בהתאם לדין.
לכן, עצם מציאתה של צוואה מאוחרת אינה פוטרת מהצורך לבדוק את תוקפה ואת תוכנה.
אם כבר ניתן צו קיום צוואה, ייתכן שיהיה צורך לבחון בקשה לתיקונו או לביטולו.
8. איך מגישים התנגדות לצוואה?
התנגדות למתן צו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה, לאחר שהוגשה בקשה לקיום הצוואה וכל עוד לא ניתן הצו. ההליך כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

- בדיקת פרסום הבקשה לצו קיום צוואה
כלומר, יש לברר אם הוגשה בקשה ומה המועד שנקבע להגשת התנגדויות. - בחינת העילה המשפטית
כלומר יש לזהות מהו הפגם הנטען בצוואה ומהן העובדות התומכות בטענה. - איסוף מסמכים וראיות
למשל, צוואות קודמות, תכתובות, מסמכים רפואיים או ראיות אחרות הרלוונטיות לנסיבות. - הגשת התנגדות מנומקת
בצירוף תצהיר המאומת על ידי עורך דין, מסמכים נדרשים ואישור תשלום אגרה. - בירור בבית המשפט לענייני משפחה
כאשר ההתנגדות מועברת להכרעה שיפוטית, נבחנות הטענות והראיות בהתאם לדין.
חשוב לדעת שההתנגדות אינה מוכרעת רק לפי עצם הגשתה. בית המשפט נדרש לבחון אם הוכחה עילה משפטית המצדיקה את התוצאה המבוקשת.
9. תוך כמה זמן צריך להגיש התנגדות לצוואה?
זהו אחד הנושאים החשובים ביותר עבור מי ששוקל להתנגד לצוואה.
לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה מתפרסמת הודעה לציבור. המועד להגשת התנגדות נקבע במסגרת הפרסום והוראות הדין, ובדרך כלל מדובר בתקופה של לפחות 14 ימים.
לרשם לענייני ירושה יש סמכות לקבוע תקופה ארוכה יותר ולהאריך מועדים בהתאם לדין, אבל לא כדאי להניח שאפשר להמתין ללא הגבלה.
אם כבר ניתן צו קיום צוואה, לא מגישים התנגדות רגילה לאותה בקשה, אלא יש לבחון את האפשרות להגיש בקשה לתיקון הצו או לביטולו לפי סעיף 72 לחוק הירושה.
לכן, כאשר עולה חשש ממשי ביחס לצוואה, חשוב לבדוק את מצב ההליך ואת המועדים ללא דיחוי.
10. האם אפשר לבטל צוואה שכבר ניתן לה צו קיום?
במקרים המתאימים, כן.
סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או צו קיום צוואה, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הגורם שנתן את הצו, עם זאת, אין מדובר בהליך אוטומטי. יש משמעות לשאלה מדוע העובדות או הטענות לא הועלו קודם, למועד שבו התגלו ולשאלה אם המבקש פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה.
ככל שחולף זמן ונעשות פעולות על בסיס הצו, עשויות להתעורר מורכבויות נוספות.
לכן חשוב להבחין בין מקרה שבו הצוואה עדיין ממתינה לקיום לבין מקרה שבו כבר ניתן צו ונעשו פעולות לחלוקת העיזבון.
11. האם כדאי להתנגד לצוואה בכל מקרה שבו יש חשד?
לא בהכרח.
התנגדות לצוואה היא הליך משפטי שעלול להיות מורכב, ממושך ורגיש מבחינה משפחתית.
לפני שמגישים התנגדות, חשוב לבחון לא רק את תחושת הפגיעה, אלא גם את הסיכוי לבסס עילה משפטית באמצעות ראיות.
צריך לשאול מה בדיוק נטען נגד הצוואה? אילו מסמכים קיימים? האם יש עדים רלוונטיים? האם מדובר בחשד בלבד או בתשתית עובדתית שניתן להציג בבית המשפט?
כדאי גם להביא בחשבון את העלויות, משך ההליך והשלכותיו האפשריות על היחסים בין בני המשפחה.
לעיתים בדיקה מקצועית תצביע על בסיס ממשי להתנגדות. במקרים אחרים היא עשויה דווקא להבהיר שאין די ראיות כדי להצדיק את ההליך.
גם ההחלטה שלא להגיש התנגדות יכולה להיות החלטה מושכלת, אם היא מתקבלת לאחר בירור מתאים.
שאלות נפוצות על התנגדות לצוואה
האם ילד שנושל מהצוואה יכול להתנגד לה?
כן, אם קיימת עילה משפטית מתאימה והוא עומד בתנאים להגשת ההליך. עצם העובדה שהילד לא קיבל חלק מהירושה אינה מספיקה כשלעצמה לפסילת הצוואה.
האם צוואה שנערכה בגיל מבוגר היא צוואה פסולה?
לא. גיל מבוגר כשלעצמו אינו שולל כשירות לערוך צוואה. השאלה היא אם המצווה היה כשיר להבין את משמעות הצוואה במועד עריכתה.
האם העובדה שאחד הילדים טיפל בהורה מוכיחה השפעה בלתי הוגנת?
לא. טיפול מסור בהורה אינו פסול. יש לבחון אם התקיימה השפעה בלתי הוגנת שפגעה ברצונו החופשי של המצווה.
האם אפשר להתנגד לצוואה ללא מסמכים רפואיים?
ייתכן, בהתאם לעילת ההתנגדות ולראיות האחרות. מסמכים רפואיים עשויים להיות חשובים במיוחד כאשר נטענת חוסר כשירות, אך לא כל התנגדות מבוססת על טענה רפואית.
מי מחליט אם הצוואה תקפה כאשר מוגשת התנגדות?
ככלל, כאשר מוגשת התנגדות כדין לבקשה לצו קיום צוואה, העניין מועבר להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
לסיכום: לא כל צוואה מפתיעה היא צוואה פסולה
צוואה יכולה לעורר אכזבה, כעס ואפילו תחושה עמוקה של אי־צדק. אבל מבחינה משפטית, השאלה אינה אם החלוקה הייתה צפויה או שוויונית.
השאלה היא אם הצוואה עומדת בדרישות החוק ומשקפת את רצונו החופשי של האדם שערך אותה.
השפעה בלתי הוגנת, חוסר כשירות, מעורבות פסולה בעריכת הצוואה ופגמים משפטיים אחרים עשויים להצדיק בחינה של התנגדות. מנגד, לא כל חשד או מחלוקת משפחתית מספקים בסיס לפסילתה.
בענייני ירושה, שבהם ההכרעה המשפטית כרוכה לעיתים גם במערכות יחסים משפחתיות רגישות, חשוב לפעול מתוך הבנה של העובדות ושל האפשרויות המשפטיות.
עו״ד שי גולדנברג בעל כ־30 שנות ניסיון בעריכת דין, עוסק בדיני משפחה, צוואות וירושות. אם מתעורר חשש ביחס לתוקפה של צוואה, ניתן לפנות למשרד לבחינה פרטנית של הנסיבות, הראיות והאפשרויות המשפטיות.
המאמר נועד למסירת מידע משפטי כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולהוראות הדין החלות עליו.


