בפסק דין בו זכתה לקוחה של משרדנו לאחרונה נקבע ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה כי טענות שהועלו בעניין זיוף חתימתו של בן זוגה המנוח על צוואה בה ציווה לה את כל רכושו נדחו מכל וכל, תוך שניתן תוקף לצוואתו לפיה ירשה לקוחתנו את כל עיזבונו.
בני הזוג חיו כידועים בציבור משך שנים, בזוגיות שניה, כשלכל אחד מהם ילדים מנישואיו הקודמים.
המנוח ערך צוואה בעדים בה ציווה לבת זוגו את כל רכושו על רקע סכסוך רב שנים עם ילדיו מנישואים קודמים, ונתק ארוך וממושך שחל בינו לבין ילדיו.
המנוח נפטר במפתיע, ובת זוגו ביקשה לקיים את צוואתו. מנגד, טענו ילדיו (עמם היה המנוח בנתק) כי חתימת המצווה על גבי הצוואה ואף חתימת העדים לצוואה זויפו, וכן טענו כי לא ייתכן שהמנוח לא הוריש להם דבר, הגם שנאלצו להודות בהמשך כי דווקא נישול ילדיו מעיזבונו היה צעד סביר בהחלט על רקע נסיבות הנתק הממושך בין המנוח לילדיו.
המתנגדים לצוואה צירפו חוות דעת מטעמם לבית המשפט, כאשר פעולה כזו אינה מותרת לפי הוראות החוק, כשמדובר בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה.
ואכן, בית המשפט לא התיר את הגשת חוות הדעת הפרטית, אלא מינה מומחה מטעם בית המשפט שתחום מומחיותו הנו בדיקת מסמכים ואותנטיות של חתימות על מסמכים (להבדיל מגרפולוג שעוסק בניתוח אישיות על סמך כתב יד, ואינו בקיא באופן מובהק בבדיקת זיוף כתב יד או זיוף מסמכים).
מומחה בית המשפט הגיע למסקנות כי כל הצוואות הכלולות בצוואה הנן אותנטיות, ובית המשפט אימץ מסקנות אלו ואף הוסיף כי גם הנסיבות האחרות של המקרה (בהן הוכח כי המנוח הגיע למשרדו של עוה"ד שערך את הצוואה בתאריך המצוין בה, הנתק בין המנוח לילדיו, נסיבות חייו של המנוח אשר בת זוגו הייתה משענת חייו, וכן העובדה שנמצאו שני עותקים של הצוואה ואין סבירות בטענה שזויפו שני עותקים כשניתן היה להסתפק בזיוף עותק בודד), כל אלו מוכיחים כי רצונו של המנוח עולה מתוך הצוואה ומקבל ביטוי מוחשי.
שאלה שהתעוררה בדרך אגב בבירור התביעה הייתה סוגייה של פגם בצוואה, כגון העדר חתימת אחד העדים לצוואה. בעניין זה נקבע כבר בעבר ע"י כב' ביהמ"ש העליון כי לבית המשפט סמכות למלא את החסר, אם מתקיימים תנאים אחרים.
המקרה הנדון מחדד את הצורך לערוך צוואה אצל עו"ד שתחום מומחיותם בעריכת צוואות באופן מקצועי ואמין.
